פוליפוזיס אפי, אטופיק, אסתמה - מה הקשר?

בשורות טובות בגזרת הטיפול דלקת כרונית של האף ופוליפים נזאליים (נזאל פוליפוזיס): בעוד שבעבר הטיפול במקרים רבים דרש התערבויות ניתוחיות חוזרות, כיום יש חלופות חדשות ומוצלחות שאינן פולשניות למחלה זו, העשויה לגרום להפרעה ניכרת באיכות החיים של החולים ולירידה משמעותית בחוש הריח והטעם.

נזאל פוליפוזיס הינה מחלה דלקתית כרונית של רירית האף ומערות הפנים, המתאפיינת בנוכחות פוליפים רבים. שכיחות נזאל פוליפוזיס באוכלוסיה הכללית נעה סביב 1-4% ,ללא הבדלים בין המינים ועם שכיחות גבוהה יותר במבוגרים בהשוואה לילדים.

פוליפים הם גידולים לא-ממאירים, אשר תוארו לראשונה על ידי היפוקרטס כרקמה בעלת מראה הדומה לענבל הפעמון. במקרים של נזאל פוליפוזיס ניתן לזהות בבדיקה אנדוסקופית מספר רב של פוליפים רכים ובהירים בחלל האף.

נזאל פוליפוזיס הינו תוצאה של דלקת כרונית. הגורם לתגובה הדלקתית אינו מובן היטב, אך ישנן תיאוריות שונות המציעות כי שינויים בתפקוד הרירית, אלרגיה או זיהומים שונים, משחקים תפקיד חשוב. במקרים של נזאל פוליפוזיס בעולם המערבי מדובר לרוב בדלקת מסוג 2 ,המתאפיינת במעורבות בולטת של תאים אאזנופילים. מנגד, ישנם מחקרים ממדינות באסיה בהן תוארה תגובה דלקתית שונה, כאשר תאים נויטרופילים משחקים תפקיד מרכזי.

דלקת מסוג 2 (Inflammation 2 Type) משחקת תפקיד חשוב גם במחלות אלרגיות ודלקתיות אחרות, כולל אסתמה, אטופיק דרמטיטיס ודלקת אאזנופילית של הוושט. במקרים רבים ניתן לזהות שכיחות גבוהה של מחלות אלו בין בני משפחה וכמו כן, חולים רבים סובלים ממספר מחלות מקבוצה זו; לדוגמה, כמחצית מהחולים עם נזלת כרונית ונזאל פוליפוזיס סובלים מאסתמה. בקרב חולים עם נזאל פוליפוזיס הסובלים ממחלות נוספות על-רקע דלקת מסוג 2 תועדה נטיה למחלה עמידה יותר לטיפול, עם שיעורי הישנות גבוהים יותר ושיעורי תגובה לטיפול נמוכים יותר.

חולים רבים עם נזאל פוליפוזיס סובלים מנזלת כרונית, כאשר תסמינים נפוצים נוספים כוללים תחושת חסימה וגודש של האף, טפטוף אחורי (drip nasal post), שיעול וירידה או אובדן חוש הריח והטעם. לתסמינים אלו, יחד עם תופעות לוואי הנובעות משימוש סיסטמי בסטרואידים והצורך בניתוחים חוזרים, עשויה להיות השפעה ניכרת על איכות החיים של החולים.

האבחנה של נזאל פוליפוזיס מבוססת על הממצאים הקליניים וההדמייתיים. אנמנזה מפורטת, בדיקה אנדוסקופית, בדיקות הדמיה (בפרט בדיקת CT של האף ושל מערות הפנים) והערכה היסטו-פתולוגית עשויים לסייע באבחנת נזאל פוליפוזיס.

הטיפול הסטנדרטי במקרים של נזאל פוליפוזיס מתמקד בהפחתת הדלקת ובמקרים רבים, סטרואידים מהווים את קו הטיפול הראשון. בהתאם לחומרת המחלה, אפשרויות הטיפול כוללות תרסיס סטרואידים לאף או שטיפות אף עם מי מלח. בהעדר תגובה מספקת לטיפול תתכן לטיפול פומי בסטרואידים, טיפול אנטיביוטי או תכשירים המכוונים כנגד פעילות לויקטוריאנים (דוגמת Montelukast) .בכישלון טיפול תרופתי עולה אפשרות ניתוח אנדוסקופי פונקציונאלי של הסינוסים (Sinus Endoscopic Functional Surgery) .בחלק מהחולים אין תגובה טובה לטיפול הסטנדרטי וישנה הישנות מהירה עם גדילה מחדש של פוליפים לאחר ניתוח.

המדרגה הטיפולית הבאה היא מתן תכשירים ביולוגיים. Dupilumab הינו נוגד-חד-שבטי המוביל לעיכוב פעילות 4-IL ו-13-IL ,להם תפקיד מרכזי במחלה דלקתית מסוג 2 .הטיפול ניתן בזריקה תת-עורית (מאושר בהזרקה ביתית) והינו התכשיר הביולוגי הראשון שאושר בארצות הברית ובאירופה למבוגרים עם נזאל פוליפוזיס שאינה מאוזנת היטב. מספר מחקרים הוכיחו כי תוספת Dupilumab לטיפול מקומי בסטרואידים במבוגרים עם מחלה חמורה הובילה לשיפור בגודל הפוליפים ובתסמינים של גודש אפי, שיפור משמעותי בחוש הריח ובאיכות החיים של החולים, לצד הפחתת הצורך בטיפול סיסטמי בסטרואידים או בניתוח להסרת הפוליפים.

טיפול ביולוגי נוסף הנמצא בשלבי אישור הינו טיפול בנוגדן בחד-שבטי Omalizumab כנגד IgE ,הוביל להפחתת גודל פוליפים באף עם שיפור בתפקודי דרכי אוויר עליונות ותחתונות בחולים אלו. ישנם טיפולים ביולוגיים נוספים בשלבי פיתוח שונים.